<h1>בה"ג הלכ' צרכי ציבור</h1>
<h2>דף לט.</h2>
אמר רבה בר רב הונא (סוטה ל"ט.) כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר ואפילו בדבר הלכה שנאמר (נחמיה ח', ה') ובפתחו עמדו כל העם ואין עמידה אלא שתיקה, שנאמר (איוב ל"ב, ט"ז) והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו ולא ענו עוד, רבי זירא אמר רב חסדא מהכא (נחמיה ח', ג') ואזני כל העם אל ספר התורה. (ברכות ח'.) רב ששת מהדר אפיה וגריס, אמר, אנן בדידן ואינהו בדידהו, והני מילי דאיכא עשרה דצייתין לספר תורה, אבל ליכא עשרה דצייתין לא. אמר רבי לוי בר (ל)חמא אמר רבי שמעון בן לקיש (שם ה'.) מאי דכתיב (שמות כ"ד, י"ב) עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לוחות וגו', לוחות האבן זו מקרא, והתורה זו משנה, והמצוה כמשמעה, אשר כתבתי אילו נביאים וכתובים, להורותם זה תלמוד, מלמד שכולן נתנו לו למשה בסיני. אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחם א"ר אמי (ברכות ח'.) מאי דכתיב (ישעיהו א', כ"ח) ועוזבי ה' יכלו, זה המניח ספר תורה כשהוא פתוח ויוצא. רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא. בעי רב פפא בין פסוקא לפסוקא מאי, תיקו, וכל תיקו דאיסורא לחומרא ולא נפיק.
<h2>דף לט:</h2>
ואין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הציבור ואין המתרגם רשאי לתרגם עד שיכלה פסוק מפי הקורא, ואין הקורא רשאי להתחיל בפסוק אחר עד שיכלה תרגום מפי המתרגם. ואין שליח ציבור רשאי להפשיט את התיבה בפני הציבור מפני כבוד הציבור. א"ר יהושע בן לוי אין הציבור רשאין לצאת עד שינטל ספר תורה, ושמואל אמר עד שיצא, ולא פליגי, הא דאיכא פיתחא אחרינא והא דליכא פיתחא אחרינא.
